ישנם 946,126 פסקי דין במאגר


בבית המשפט העליון

אליהו בוכריס נ' קצין התגמולים

אליהו בוכריס נ' קצין התגמולים - ע"א 8636-99

בית משפט בית המשפט העליון
תאריך פרסום 29/12/1999
בפני כ"ה אהרן ברק
אנשי מפתח קצין התגמולים
אליהו בוכריס
באי כוח

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א  8636/99

בפני:                                               כבוד הנשיא א' ברק

המערער:                                          אליהו בוקריס

                   נגד

המשיב:                                            קצין התגמולים

                                                      ערעור על החלטתו של בית המשפט העליון

                                                      ברע"א 127/99, מיום 11.11.99, שניתנה

                                                      על ידי כבוד הרשמת חגית מאק-קלמנוביץ

בשם המערער:                                   בעצמו

בשם המשיב:                                     עו"ד ירון בשן

החלטה

             ערעור על החלטת הרשמת, ח' מאק-קלמנוביץ, שהורתה על מחיקת בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש (רע"א 127/99), וזאת מחמת אי-תשלום אגרה.

1.           המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא י' יעקבי-שווילי) בע.נ. 363/98 (פסק דין שקיבל בחלקו את ערעור המבקש על החלטת ועדת הערעורים העליונה, שלפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט1959-). בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור הגיש המבקש גם בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון. ביום 18.4.99 דחתה הרשמת בקשות אלו וקבעה, כי על המבקש לשלם אגרה ולהפקיד ערבון תוך שלושים יום מקבלת ההחלטה. ההחלטה הומצאה למבקש ביום 22.4.99. המבקש לא מילא אחריה ולא ערער עליה.

2.           ביום 11.11.99 החליטה הרשמת על מחיקת בקשת רשות הערעור, מחמת אי תשלום אגרה. ביום 19.11.99 פנה המבקש בבקשה לעיון מחדש בהחלטה, בטענה, כי המשיב נוהג עמו סחבת, אינו ממלא את חיוביו כלפיו ואינו משלם לו את שאמור היה לשלם לפי פסק הדין נשוא בקשת רשות הערעור. בקשה זו לא קובלה לרישום. המבקש הועמד על זכותו לערער על החלטת הרשמת, ומכאן הערעור שבפני.

3.           בערעור שבפני טוען המבקש, כי הוא סובל מנכות קשה, כי מצבו הכלכלי קשה, וכי קשייו נובעים, בין היתר, מכך שהמשיב מתמהמה בקיום חיוביו כלפיו  ובמסגרת זו עיכב גם את תשלום הכספים שהגיעו לו על פי פסק הדין נשוא בקשת רשות הערעור. כראיה לכך הוא מצרף מזכרים שיצאו מטעם המשיב מן התאריכים 24.8.99 ו - 30.11.99. מזכרים מהם עולה לכאורה, כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי  (מיום 8.12.98) לא בוצע משך חודשים רבים.

4.           המשיב ביקש להותיר את ההכרעה בערעור לשיקולו של בית המשפט. הגם שלטענתו, סיכויי המבקש להצליח בבקשת רשות הערעור הם דלים. עוד הוא מציין, כי על פי המסמכים שצירף המבקש לערעורו, עולה עיכוב לכאורה בביצוע תשלומי המשיב למבקש. וכי הכספים שאמורים היו להיות משולמים לפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי שולמו כבר, או ישולמו תוך ימים מספר.

5.           לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי בנסיבות העניין, ראוי להקל עם המבקש. אכן, המבקש לא פעל במועד ולא עשה שימוש בזכויותיו הדיוניות. אולם הוא מתרץ (ולו במידה חלקית) את מחדליו בעובדה שעקב חסרון הכיס שנגרם לו בעטיו של המשיב ( אשר אינו חולק על העובדה שכספים שהגיעו ממנו למבקש לא שולמו לו במועד - ולמעשה לא שולמו לו עד ימים אלה) לא הספיקו אמצעיו לשם מילוי חובת תשלום האגרה והפקדת הערבון. זאת ועוד - המבקש אינו מיוצג על ידי עורך דין. לטענתו, טרם עלה בידו לפרוע את חובו לעורך הדין שייצג אותו בבית המשפט המחוזי.  בנסיבות אלו, איני סבור שראוי להחמיר עם המבקש שלא מילא את חובתו להפקיד ערבון להבטחת הוצאות המשיב, שעה שהמשיב עצמו לא מילא את חובותיו כלפי המבקש ולא שילם לו את המגיע לו. בהתייחס לעמידה על קיומם של סדרי הדין נפסק, כי :

"ההתייחסות של סדרי הדין למי שסוטה מהוראותיהם, עשויה להיות פועל יוצא מאיזון של אינטרסים שעל בית המשפט להפעילו במקרים רבים. בכך אין סדרי הדין שונים מהדין המהותי. אכן בצד הוראות טכניות שונות כולל הדין הוראות דיוניות המגשימות מדיניות, ואי אפשר להכריע בשאלה פלונית העומדת על הפרק כל עוד לא נתלבן הרעיון העומד מאחורי ההוראה."  (ע"א 3857/96 שגיא נ' תעשיות רוגוזין בע"מ, פ"ד נב (2) 706, ראו גם" בש"א 3780/98 רוזן ואח' נ' כפר הרי"ף, פ"ד נב (3) 625)

בהליך שבפנינו, עניין לנו באינטרסים של המבקש ושל המשיב, ובצידם באינטרס הציבורי בקיום דיון יעיל ורציף ( וראו בש"א 3780/98 הנ"ל). אין חולק על האינטרס של המבקש להביא לבירור בקשת רשות הערעור שהגיש.  המשיב, מנגד,  לא עמד על הפקדת הערבון להבטחת הוצאותיו במועד ולא ביקש את מחיקת בקשת רשות הערעור משזה לא הופקד במועדו. אף עתה אין הוא עומד על הותרת החלטת המחיקה על כנה והוא מותיר סוגיה זו לשיקול דעת בית המשפט. האינטרס הציבורי אכן נפגע עקב מחדלי המבקש, שלא שילם אגרה ולא הפקיד ערבון במועד (ואף לא ערער על חיובו זה). אולם, כאמור לעיל, נראה שלא כל האשמה לעניין זה רובצת לפתחו של המבקש. ומטעם זה, ובנסיבות המקרה, איני מוצא לנכון להעדיף את האינטרס הציבורי על פני עניינו שלו.

6.           הערעור מתקבל איפוא, במובן זה שהחלטת הרשמת מיום 11.11.99 בדבר מחיקת בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש (רע"א 127/99) תבוטל. יובהר, כי החלטת הרשמת מיום 18.4.99, בדבר חיוב המבקש בתשלום אגרה ובהפקדת ערבון בעינה עומדת. אי לכך, וכל עוד לא נהפכה החלטה זו בערעור (או שהוארך המועד למילוי חיובי המבקש מכוחה), כפופה בקשת רשות הערעור האמורה להליכי מחיקה.

             ניתנה היום, כ' בטבת התש"ס (29.12.99).

                                                                                                                        ה נ ש י א

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

*********.A02/דז/


החלטה מתאריך 12/12/1999
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחייםע"א  8636/99בפני:                                               כבוד הנשיא א' ברקהמערער...
החלטה מתאריך 29/12/1999
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחייםע"א  8636/99בפני:                                               כבוד הנשיא א' ברקהמערער...